משולש האנרגיה
משולש האנרגיה היא תוכנית להוצאת גז טבעי בישראל, יוון וקפריסין[1]. כחלק מהתוכנית, הסכימו שלוש המדינות על הוצאת הגז ממאגרי תמר, לווייתן ואפרודיטה, שנמצאו במהלך השנים 2009–2011. בשטח שבין קפריסין לישראל נמצאו כ-40 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז טבעי, דבר שמעניק לשתי המדינות יתרון בסחר באזור. אירופה צורכת מדי שנה 19 TCF גז טבעי, ואילו ממשלת קפריסין מעריכה כי באזור הכלכלי הבלעדי שלה ישנם כ-60 TCF; עקב כך, קפריסין דחפה למימוש ההזדמנות, שמעניקה למשולש כולו רווח כלכלי בסיפוק אנרגיה לאיחוד האירופי[2].
מקור המונח
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח "משולש האנרגיה" הושמע לראשונה במהלך ועידת העסקים הישראלית–קפריסאית בניקוסיה בשנת 2010, עקב הסדרת האזור הכלכלי הבלעדי שבין קפריסין לישראל, שסימנה את תחילת שיתוף הפעולה המתחזק בין המדינות. כך, הסכימו שתי המדינות על חיפוש משותף של גז טבעי בידי חברת נובל אנרג'י על מנת לצמצם את העלות הכספית של חיפושים אלו במימון המדינה[3]. יוון, מצידה, הצטרפה לתוכנית שתי המדינות לייצא גז טבעי לאירופה עד שנת 2015 על ידי הקמת תחנת הכוח בלימסול ב-2011[4].
העדויות לקיום גז טבעי התחזקו עם גילוי שמן באגן הים הלבנטיני. בתוך כך, חברת נובל אנרג'י שפועלת בשדה לווייתן מאז גילויו ב-2010, החלה בקידוח ב-2017[5].
היקף שדות הגז
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ההערכות, היקף שדות הגז עומד על כ-122 טריליון TCF של משאבים שלא נחשפו באגן הים הלבנטיני[6]. בין החברות המרכזיות בתחום נמצאות נובל אנרג'י וקבוצת דלק שמתמודדות על רישיונות לחיפושי גז בקפריסין וישראל. שתי החברות, יחד עם חוקרים נוספים, גילו 26 טריליון TCF גז בשדות לווייתן ותמר בשווי של כ-200 מיליארד אירו. זוהי כמות גז שלפי ההערכות תכלכל את כל צרכיה של ישראל למשך 150 שנה, או 200 שנה בקפריסין. באוגוסט 2015 התגלה באזור הכלכלי המצרי, במרחק 6 קילומטרים מהגבול עם קפריסין שדה זוהר המוערך ב-30 טריליון TCF.
ייצוא הגז הטבעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011 הודיעו שרי האנרגיה של קפריסין וישראל כי המדינות ייצאו חלק מהגז שלהן, ולפי הדיווחים בחנו תוכניות לייצוא גז נוזלי[7].
כיום מאגרי הגז הטבעי בנורווגיה מתחילים להתרוקן והמקורות האחרים שנותרו הם של רוסיה, קטר ואלג'יריה. מדינות אלו נמצאות במצב גאופוליטי לא יציב, דבר המביא לעידוד משולש האנרגיה מצד האיחוד האירופי. באוקטובר 2015 דנו שר האנרגיה הקפריסאי ומקבילו המצרי על הסכמים דו-צדדיים בנושא הגז והנפט.
ב-19 באוקטובר 2015 הסכימו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על היתרים לגזפרום, חברת הגז והנפט הגדולה ברוסיה, לפתח את עתודות לווייתן. עם זאת, זכויות הקידוח הורחבו מאוחר יותר לשותפים אירופים ואמריקאים בשל סנקציות בינלאומיות שהוטלו על גזפרום.
מצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז 2016 מתקיים דיון בנושא מכירות אנרגיה בין ישראל, קפריסין ומצרים; זאת אחרי שמצרים נקלעה בעבר למשבר אנרגיה. כשנמצא שדה זוהר בסמוך לחופי מצרים ב-2015, החלו שלוש המדינות לשקול תוכניות ייצוא ותחבורה בין שדות הגז. עם זאת, ממשלת המעבר המצרית ביטלה את חוזה העברות האנרגיה עם ישראל בשנת 2012.
בינואר 2020 החלה הזרמת גז מישראל למצרים, צעד שיאפשר לישראל לייצא חלק מהגז לאירופה באמצעות מתקני הנזלת הגז המצריים[8].
טורקיה וצינור הגז
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקרית המרמרה בשנת 2010 הותירה את היחסים בין ישראל לטורקיה בשפל. טורקיה הסכימה להשיב את היחסים לקדמותם אם יוסר המצור על עזה[2]. דרישה זו הותירה את ישראל לא מעוניינת בקיום כל מערכת יחסים נוספת עם המדינה, עד יוני 2016, עת בוצעה נורמליזציה ביחסים לצורך האינטרס המשותף של חיפוש אחר צינור לייצוא גז לאיחוד האירופי.
בעוד טורקיה צמצמה את הקשרים עם שכנותיה בשנים 2010–2016, יוון וקפריסין היו המרוויחות העיקריות מסיטואציה זו, של מתח גובר בין ישראל לטורקיה. בעבר היה הרעיון של ברית בין ישראל לקפריסין לא פופולרי מבחינה פוליטית, בעיקר בשל הדמיון בין הסכסוך בקפריסין והסכסוך הישראלי-פלסטיני. כשטורקיה התנתקה מישראל, היא סייעה לגבש את הברית ואת רעיון משולש האנרגיה[2].
במהלך השנים עלה הרעיון להשתמש במערכת הובלת הגז הטורקית לייצוא הגז לאירופה, אולם בקרב הקפריסאים קיימת התנגדות למהלך מאחר שטורקיה נחשבת לא אמינה מאז פלשה לאי בשנות ה-70. כמו כן, טורקיה פלשה בעבר לאזור הכלכלי של קפריסין, מה שהפחית את אמינותה אף יותר.
ב-27 בנובמבר 2019 חתמו טורקיה ולוב על מזכר הבנות בדבר אזור כלכלי בלעדי (EEZ) של שתי המדינות, ולפיו תיווצר רצועה של אזורים כלכליים של שתי המדינות שתחסום עבור ישראל, קפריסין, מצרים ומדינות נוספות, את הגישה למערב הים התיכון[9].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ THE NEW ENERGY TRIANGLE OF CYPRUS-GREECE-ISRAEL: CASTING A NET FOR TURKEY?, Turkish Policy Quarterly
- ^ 1 2 3 סת' קרופסי, U.S. Policy and the Strategic Relationship of Greece, Cyprus, and Israel: Power Shifts in the Eastern Mediterranean, Hudson Institute, מרץ 2015
- ^ GREECE-CYPRUS-ISRAEL ENERGY TRIANGLE: DYNAMICS AND POTENTIALS IN THE EAST MEDITERRANEAN BASIN, www.naturalgasworld.com
- ^ Exploration Race, Cyprus Profile
- ^ Noble Energy gives go-ahead to develop Leviathan gas field, The Times Of Israel, 23 בפברואר 2017
- ^ Michael Rather, [https://fas.org/sgp/crs/mideast/R44591.pdf Natural Gas Discoveries in the Eastern Mediterranean], 15 באוגוסט 2016
- ^ Cyprus seeks to import Israeli gas by 2015, גלובס, 4 בספטמבר 2012
- ^ עמירם ברקת, יום היסטורי: הזרמת הגז מישראל למצרים יוצאת לדרך, באתר גלובס, 15 בינואר 2020
- ^ ד"ר בני שפנייר ופרופ' שאול חורב, כך עלולה טורקיה לחסום לישראל את הים התיכון, 23 בדצמבר 2019